<h1>רבינו ירוחם ני"ט ח"ג</h1>
<h2>דף ט.</h2>
חוטי ציצית צריכין טוויין ושזורין כך פשוט בסיפרי, וכן מוכח בערובין [צ"ו ע"ב]. וכתב בע' העטור שאם טוואן גוי ושזרן ישראל לשמן כשרים והרא"ש כתב שפסולין, וכן כל אותם שכתבתי למעלה דפסולין כגון הסיסין שלא נטוו לשמ' שאם שזרם לשמה שפסולים, וכן נ"ל עקר.
טוויה לשמה בעינן בציצית לטוות חוטי הציצית לשם ציצית. עשאה מן הקוצים פי' חוטין התלויין ביריעה ובולטין כמין קוצים, וכן מן הנימין פירוש מהחוטין שמוציאין מהבגד לתפור, או מן הגרדין פירוש חוטין שיוצאין לשפת הבגד דבעי' טוויה לשמה, או מן הסיסין פירוש פקעיות של מטוה שלא נטוו לשמן כל אלו פסולים כך פשוט. ולמטה אכתוב שאם טוואן שלא לשמן שאינו די בשזרם לשמן.
<h2>דף יא:</h2>
ועוד פשוט בסוכה שצריך לחתוך ראשי החוטין בענין שיהא כל א' לבדו קודם שיתחבם בכנף ואם (תחבן) [חתכן] אחר שתלאן בכנף פסול.
